בדיוק שניסיתי לשתף בגעגוע שיש לי לטל בן ה 45 גילינו אבא ואני שאפשר גם אם זה לא ממש מוצלח והאחרים חושבים שזה אפילו ממש נורא לנסות על ידי כל מיני אפליקציות לנסות ולצייר איך טל נראה היום..... לי זה עשה ריגוש עצום שחיפה קצת על אי הדיוקים ובכל אופן חשבתי לספר למי שפגש ולא זוכר ולמי שלא פגש ורוצה להכיר על טל שגילה שיש לו קצת פחד גבהים ונרשם לקורס גלישה באויר על טל שבקורס טיס עשה משהו שאסור היה לעשות ושם את עצמו בריתוק עם קסדה שבכל פעם שבא לחופשה לקח איתו את כל החפצים להיות מוכן למקרה שיוציאו אותו מהקורסו על טל שהיה צריך להכין תרגיל גדול משולב של כמה כוחות ליום ראשון וביום חמישי שלפני הודיע שהכל מוכן על טל שהיה נוסע בשבת כי הזעיקו אותו בדחיפות והיה מרוקן את כל הממתקים והחטיפים להביא לאלו שנשארו בבסיס טל הזה שהיה מוציא אותנו מדעתנו בכינוסים משפחתיים עם ההערות המורידות שלו על איך אנחנו יושבים ומשוחחים על שטויות ועל מה שהוא חשב שנמצא ברומו של עולם בקיצור ילד של גדי עם העקשנות והמרוחקות ושלי עם הלתת תמיד בלי גבול ובלי חשבון הילד של גדי שכרע תחת השאיפה לשלימות ושלי עם הדיוק והמכוונות האינסופית אז מצד אחד היום האחרון הזה בספטמבר צובט את ליבי מטריף אותי בגעגועי אבל שם אותך מולי כאן ועכשיו וחיבוק אז וממשי פורץ מתוכי.