גדי ביום השנה

שנה בלי

שנה בלי,

היה זה רק אתמול,

משטרה נבוכה ומסוכסכת,

הליכי זיהוי הזויים

והפרידה הבלתי אפשרית

מהגוף,

סוגרים שנה

שנה של תחקורי אין סוף

של בניית פזל משוחזר

מרסיסי זיכרונות סובייקטיביים

במאמץ להבין,

אירועים שראשיתם ברגע הלידה

(ואף לפני כן..)

בילדות , בנערות ובבגרות,

עד לנקודת הניתוק

בחוף פולג…

נבדקו בדקדקנות "מבקאית",

אובססיבית,

עד לרמה המולקולרית,

סערות הנפש שטלטלו אותנו בשנה זו

חישבו לרסק אותנו אל תהום האבדון,

איש איש (על פי התור)

ולמזלנו אף פעם לא ביחד,

צנחנו לתהומות הנשייה,

על מנת להיחלץ בעור  שינינו

בעזרת האחר,

בסינכרוניזציה קיומית בלתי נתפשת,

חלפה שנה, אך מוקדם עדיין לסכם,

ההגלדה הראשונית עצרה את שטף הדמום,

אך חילוף החומרים הקיומי

מתקשה עדיין לחזור לתפקוד

אין שיקום לפגיעה אנושה שכזו,

אולם קימת אפשרות להשלמה ,

לשמירת  הגובה

עם מנוע אחד וקולקטיב רוטט ממאמץ,

השלמה עם הפרידה הפיזית,

המאפשרת דיאלוג תמידי

שיחות לעומק, בלי בולשיט

ובלי זיופים,

כפי שתמיד נהגת,

וכפי שנצרתי לך בליבי,

אנחנו כאן

נהיה בהמשך קיומנו

כל העת בשבילך,

ו…תופתע עד כמה יצירתיים

ו"מיוחדים" , שאריך…

תודה לך טליק שלנו

על שנות  החסד

שהענקת לנו בקיומך,

וכל תקוותי שלא נאכזב

את מורשתך הקצרה

אך ה …כל כך מחייבת.

חברך  גדי