גדי – פתיח

דברים שנכתבו חודשים לפני האירוע היום:

חברים,

הפעם, שלא כפי שנהגנו באזכרות הקודמות, התחלנו  מאד מוקדם,( אולי בהשראת החורף הצונן, והאקספרסיבי ), להרהר אודות האזכרה הבאה הממשמשת לבוא רק מספר חודשים מאוחר יותר.

זה לא שניבצרותו הפיזית של טל אינה שורה ומשפיעה כל ימות השנה, ללא קשר למועד זה או אחר, אולם הריטואל הזה של התכנסות  אתכם, מעבר למשפחה  הגרעינית, מקורבים,  חברים, שותפים לחסך – אשר ניתן כבר לכנותכם "אנשי טל"…  ניצרב  עמוק בקלנדר המשפחתי שלנו – גם אם רובכם שזורים בשל הקשר

אתנו יותר מאשר עם טל עצמו ….

מעולם, לא יצא לי או לנו כמשפחה, לתכנן את שיהיה באזכרה הקרבה ובאה. לא בכל הקשור לתוכן ואף לא בהקשר לליווי המוסיקלי.

וגם הפעם, בעודי מעלה הגיגים על הכתב, עדיין איני יודע מי יאמר מה ייאמר ו..למה?

כבר יצא לי לומר לכם, שטל  היה מושפע מאד ממוסיקה על כל צורותיה, החל בתופי הטמטם הדיגיטליים, הלא מובנים(לנו הייצורים האנלוגיים), וכלה במוסיקה קלאסית במובן השמרני ביותר.

המעבר הבלתי ניתן להבנה, שבו טל יכול היה להתרגש עד דמעות ממופע הבאלט של  גילי  פרידמן  להתרגשות אקסטאטית  ממונוטוניה של יצירת טכנו על גבול ההטרדה…. 

– הוא הוא  המאפיין  יותר מכל את טל  כאדם.

 

איש קצוות –  רומנטיקן בלתי אפשרי , העוטה מכף רגל ועד ראש כסות פלדה בוהקת של ציניות, ורציונליות צורבת  .

זו הסיבה, שמדי שנה אנחנו מוצאים לנכון להשמיע מספר יצירות מוסיקליות, אשר יש בהן, מסיבה זו או אחרת,  כדי  לאפשר לנו להתחבר לטל במסלול שונה, עוקף מילים,  שמושתת אך ורק על ניואנסים מוסיקליים, על צלילים, על טונים  ועל הנשמה שבינהם.

כדרכי אין לי אף פעם קונספט, שנראה  מתאים או מנחה בבחירת היצירות. שיוט במאגרי המוסיקה ביו טיוב, מאפשר לי  להתמסר כל כולי,  לשפע האין סופי של דוגמיות מוסיקליות   לרופא…

ותמיד, אבל ממש תמיד, תופסת אותי יצירה זו או אחרת,  ומרגע זה הכל צלול, בהיר ומוחלט ללא כל ספק או  היסוס…

ההחלטה על איזה קטע מוסיקלי לחתוך , נופלת באיבחה אחת , ב"סקלפל" רגשי בלתי מובן, בחדות וניקיון "כירורגי ",  באופן שמעורר בי כל פעם מחדש –   השתאות, אל מול המופלא  והנשגב מבינתנו.

היצירה הראשונה שתושמע ,בחלקה כמובן, הסויטה מספר אחת לצ'לו מאת באך, מבטאת יותר מכל את אישיותו של טל, את שינויי מצב רוחו,  ואת העוצמה שבה היה מתגבר על  תהפוכות החיים ותעצומות הנפש המסוערת.

הקטע האחרון, שיושמע בתום האזכרה – יצירה לפסנתר מאת דביוסי, מלחין אשר אני עצמי לא ממש מת עליו…

 לוקח אותנו בדרך מופלאה אל תחושת ההשלמה והאין סוף .

תודה ששוב הגעתם,

בשמי ובשם המשפחה השורדת….